General recommendations (עברית)
מסמך זה הוא אינדקס מוער של מאמרים פופולריים ומידע חשוב לשיפור והוספת פונקציונליות למערכת ה-Arch המותקנת שלך. מניחים כי הקוראים קראו ועקבו אחר מדריך ההתקנה כדי להשיג התקנת בסיס של Arch Linux. קריאה והבנה של המושגים המסופרים בסעיפים #ניהול מערכת ו-#ניהול חבילות הן **חובה** להמשך המעקב אחר שאר הסעיפים בדף זה ובמאמרים האחרים בוויקי.
ניהול מערכת
סעיף זה עוסק במשימות מנהלתיות ובניהול המערכת. ראו כלי ליבה ו-Category:System administration (עברית) למידע נוסף.
משתמשים וקבוצות
התקנה חדשה משאירה אותך רק עם חשבון משתמש-העל (superuser), הידוע יותר בשם "root". התחברות כ-root לפרקי זמן ממושכים, ואולי אף חשיפתו דרך SSH בשרת, אינה בטוחה. במקום זאת, עליך ליצור ולהשתמש בחשבון (או חשבונות) משתמש רגיל ללא הרשאות מיוחדות לרוב המשימות, ולהשתמש בחשבון ה-root רק עבור ניהול המערכת. ראו ניהול משתמשים לפרטים.
משתמשים וקבוצות הם מנגנון ל*בקרת גישה*; מנהלי מערכת יכולים לכוונן את החברות בקבוצות ואת הבעלות על קבצים כדי להעניק או למנוע ממשתמשים ושירותים גישה למשאבי המערכת. קראו את המאמר משתמשים וקבוצות לפרטים וסיכוני אבטחה פוטנציאליים.
אבטחה
קראו את המאמר אבטחה להמלצות ושיטות עבודה מומלצות להקשחת המערכת.
לרשימת יישומים המאפשרים הרצת פקודות או הפעלת מעטפת אינטראקטיבית כמשתמש אחר (למשל root), ראו הגבהת הרשאות. לפתרונות מקבילים בסביבה גרפית (וקבלת מידע כיצד להימנע מהם), ראו הגבהת הרשאות עבור יישומים גרפיים.
ניהול שירותים
Arch Linux משתמשת ב-systemd בתור תהליך ה-init, שהוא מנהל מערכת ושירותים עבור לינוקס. לתחזוקת התקנת ה-Arch Linux שלך, מומלץ ללמוד את היסודות אודותיו.
האינטראקציה עם *systemd* מבוצעת באמצעות הפקודה *systemctl*. ראו שימוש בסיסי ב-systemctl למידע נוסף.
מערכת תיעוד (logging) מסופקת אף היא, באמצעות הפקודה *journalctl*. ראו journal למידע נוסף.
תחזוקת מערכת
Arch היא מערכת במודל שחרור מתמשך (rolling release) ובעלת תחלופת חבילות מהירה, ולכן על המשתמשים להקדיש זמן לביצוע תחזוקת מערכת.
ניהול חבילות
סעיף זה מכיל מידע שימושי הקשור לניהול חבילות. ראו שאלות נפוצות בנושא ניהול חבילות ו-Category:Package management למידע נוסף.
pacman
pacman הוא מנהל החבילות של Arch Linux: מומלץ מאוד להכיר אותו לעומק לפני קריאת מאמרים אחרים.
לניהול לטווח ארוך של מטמון החבילות (package cache), ראו ניקוי מטמון החבילות.
ראו pacman/טיפים וטריקים להצעות כיצד לשפר את האינטראקציה שלך עם *pacman* ועם ניהול חבילות בכלל.
מאגרים (Repositories)
ראו את המאמר מאגרים רשמיים לפרטים על המטרה של כל מאגר המתוחזק באופן רשמי.
אם בכוונתך להשתמש ביישום 32-ביט, יהיה עליך לאפשר את המאגר multilib.
המאמר מאגרי משתמשים לא רשמיים מונה מספר מאגרים נוספים שאינם נתמכים.
מומלץ לשקול את התקנת השירות pkgstats.
שרתי מראה (Mirrors)
קראו את המאמר שרתי מראה לצעדים לקבלת ביצועים מרביים משרתי המראה המהירים והמעודכנים ביותר של המאגרים הרשמיים. כפי שמוסבר במאמר, עצה טובה במיוחד היא לבדוק באופן שוטף את דף סטטוס שרתי המראה לרשימה של שרתים שסונכרנו לאחרונה. ניתן לאוטומט תהליך זה באמצעות Reflector.
מערכת הבנייה של Arch (Arch Build System)
- Ports* היא מערכת ששימשה במקור הפצות BSD והורכבה מסקריפטי בנייה השוכנים בעץ ספריות במערכת המקומית. במילים פשוטות, כל port מכיל סקריפט בתוך תיקיה שנקראת באופן אינטואיטיבי על שם היישום מהצד השלישי שניתן להתקנה.
מערכת הבנייה של Arch (ABS) מציעה את אותה פונקציונליות על ידי אספקת סקריפטי בנייה הנקראים PKGBUILD, המאוכלסים במידע עבור תוכנה נתונה: גיבובי אמינות (hashes), כתובת URL של הפרויקט, גרסה, רישיון והוראות בנייה. סקריפטי PKGBUILD אלה מנותחים על ידי makepkg, התוכנית בפועל שמייצרת חבילות הניתנות לניהול נקי על ידי *pacman*.
כל חבילה במאגרים, יחד עם אלו הקיימות ב-AUR, כפופה לבנייה מחדש בעזרת *makepkg*.
מאגר המשתמשים של Arch (Arch User Repository)
בעוד שמערכת הבנייה של Arch מאפשרת לבנות תוכנות הזמינות במאגרים הרשמיים, מאגר המשתמשים של Arch (הידוע כ-AUR) הוא המקביל עבור חבילות שהוגשו על ידי משתמשים. זהו מאגר לא נתמך של סקריפטי בנייה הנגיש דרך ממשק הרשת או דרך ממשק ה-RPC של Aurweb.
אתחול המערכת (Booting)
סעיף זה מכיל מידע הנוגע לתהליך האתחול. סקירה כללית של תהליך האתחול ב-Arch ניתן למצוא ב-תהליך האתחול של Arch. ראו Category:Boot process למידע נוסף.
זיהוי חומרה אוטומטי
חומרה אמורה להיות מזוהה אוטומטית על ידי udev במהלך תהליך האתחול כברירת מחדל. שיפור פוטנציאלי בזמן האתחול ניתן להשיג על ידי ביטול טעינה אוטומטית של מודולים והגדרת המודולים הנדרשים באופן ידני, כפי שמתואר ב-מודולים של הליבה. בנוסף, Xorg אמור להיות מסוגל לזהות אוטומטית דרייברים נדרשים באמצעות udev, אך למשתמשים יש את האפשרות להגדיר את שרת ה-X באופן ידני.
מיקרו-קוד (Microcode)
מעבדים עשויים לסבול מהתנהגות שגויה, אותה הליבה יכולה לתקן על ידי עדכון ה-*microcode* בזמן העלייה. ראו מיקרו-קוד לפרטים.
שמירת הודעות אתחול
ברגע שמופיע מסך ההתחברות, הודעות האתחול נמחקות מהמסך, מה שמונע מהמשתמשים לקבל משוב מהן. עיינו ב-ביטול מחיקת הודעות אתחול כדי להתגבר על מגבלה זו.
הפעלת Num Lock
מקל מקשים Num Lock הוא מקש מחליף מצב הנמצא במרבית המקלדות. להפעלת מצב המקשים המספריים של Num Lock במהלך העלייה, ראו הפעלת Num Lock בעת האתחול.
ממשק משתמש גרפי
סעיף זה מספק הכוונה למשתמשים המעוניינים להריץ יישומים גרפיים במערכת שלהם. ראו Category:Graphical user interfaces למשאבים נוספים.
רכיב הליבה של ממשק משתמש גרפי הוא שרת תצוגה, המתאם את הקלט והפלט של הלקוחות שלו אל ומשאר מערכת ההפעלה, החומרה, ובינם לבין עצמם. שרת התצוגה ו/או הלקוחות שלו עשויים לדרוש התקנה של דרייבר GPU מתאים כדי להאיץ עיבוד גרפי ופעולות גרפיות אחרות. למרות ששרת התצוגה מספק את המסגרת הבסיסית לבניית סביבה גרפית, רכיבים נוספים עשויים להיחשב כהכרחיים לחוויית משתמש שלמה.
סביבות שולחן עבודה
סביבות שולחן עבודה כגון KDE Plasma, GNOME, COSMIC, Xfce, Cinnamon, LXDE, מאגדות יחד מגוון רחב של יישומים משולבים היטב, כגון מנהל חלונות או מקמפז (compositor), לוח/סרגל משימות, מנהל קבצים, הדמיית מסוף (terminal emulator), עורך טקסט, סמלים וכלי עזר אחרים. משתמשים בעלי פחות ניסיון עשויים להעדיף להתקין סביבת שולחן עבודה לקבלת סביבה מוכרת יותר. ראו Category:Desktop environments למשאבים נוספים.
מנהלי חלונות או מקמפזים
סביבת שולחן עבודה מלאה מספקת ממשק משתמש גרפי שלם ועקבי, אך נוטה לצרוך כמות נכבדת של משאבי מערכת. משתמשים המבקשים למקסם ביצועים או לפשט את הסביבה שלהם יכולים לבחור להתקין מנהל חלונות או מקמפז (compositor) בלבד ולבחור ידנית את התוספות הרצויות. בשימוש ב-Xorg, רוב סביבות שולחן העבודה מאפשרות להשתמש גם במנהל חלונות חלופי. מנהלי חלונות דינמיים, מחסורים (stacking), ו-מרצפים (tiling) שונים זה מזה בטיפול שלהם במיקום החלונות.
מנהל תצוגה (Display manager)
רוב סביבות שולחן העבודה כוללות מנהל תצוגה להפעלה אוטומטית של הסביבה הגרפית וניהול התחברות משתמשים. משתמשים ללא סביבת שולחן עבודה יכולים להתקין אחד בנפרד. לחלופין, ניתן להפעיל את X בעת ההתחברות כחלופה פשוטה למנהל תצוגה.
תיקיות משתמש
תיקיות משתמש מוכרות כמו "הורדות" או "מוזיקה" נוצרות על ידי שירות המשתמש xdg-user-dirs-update.service, המסופק על ידי החבילה xdg-user-dirs ומופעל כברירת מחדל בעת ההתקנה. אם סביבת שולחן העבודה או מנהל החלונות שלך אינם מושכים את החבילה, ניתן להתקין אותה ולהריץ את xdg-user-dirs-update באופן ידני לפי יצירת תיקיות ברירת מחדל של XDG.
ניהול צריכת חשמל
סעיף זה עשוי להיות שימושי לבעלי מחשבים ניידים או למשתמשים המחפשים בקרת ניהול צריכת חשמל. ראו Category:Power management למידע נוסף.
ראו ניהול צריכת חשמל לסקירה כללית יותר.
אירועי ACPI
משתמשים יכולים להגדיר כיצד המערכת מגיבה לאירועי ACPI כגון לחיצה על כפתור ההפעלה או סגירת מכסה המחשב הנייד. לשיטה המומלצת באמצעות systemd, ראו אירועי ACPI. לשיטה הישנה, ראו acpid.
ויסות תדר המעבד (CPU frequency scaling)
מעבדים מודרניים יכולים להפחית את התדר והמתח שלהם כדי להפחית חום וצריכת חשמל. פחות חום מוביל למערכת שקטה יותר ומאריך את חיי החומרה. ראו שינוי תדר מעבד לפרטים.
מחשבים ניידים
למאמרים הקשורים למחשוב נייד יחד עם מדריכי התקנה ספציפיים לדגמים, אנא ראו Category:Laptops . לסקירה כללית של מאמרים והמלצות הקשורים למחשבים ניידים, ראו מחשבים ניידים.
השעיה והרדמה (Suspend and hibernate)
ראו את המאמר הראשי: השעיה והרדמה.
מולטימדיה
Category:Multimedia כולל משאבים נוספים.
מערכת שמע
ALSA היא מערכת שמע ברמת הליבה שאמורה לעבוד מחוץ לקופסה (רק צריך לבטל את המשתק (unmute)). שרתי שמע כגון PipeWire ו-PulseAudio יכולים להציע תכונות נוספות ולתמוך בתצורות אודיו מורכבות יותר.
ראו אודיו מקצועי לדרישות אודיו מתקדמות.
רשתות
סעיף זה מוגבל להליכי רשת קטנים. ראו הגדרת רשת למדריך הגדרה מלא ו-Category:Networking למאמרים קשורים.
אבטחת DNS
לאבטחה טובה יותר בעת גלישה ברשת, תשלום מקוון, התחברות לשירותי SSH ומשימות דומות, שקלו להשתמש ב-פתור DNS תומך DNSSEC שיכול לאמת רשומות DNS חתומות, ובפרוטוקול מוצפן כגון DNS over TLS, DNS over HTTPS או DNSCrypt. ראו פתרון שמות מתחם לפרטים.
הגדרת חומת אש (Firewall)
חומת אש יכולה לספק שכבת הגנה נוספת מעל מחסנית הרשת של לינוקס. בעוד שליבת ברירת המחדל של Arch מסוגלת להשתמש ב-nftables של Netfilter (ובקודמתה iptables), אף אחת מהן אינה מופעלת כברירת מחדל. מומלץ מאוד להגדיר צורה כלשהי של חומת אש. ראו Category:Firewalls למדריכים זמינים.
שיתופי רשת
כדי לשתף קבצים בין מחשבים ברשת, עקבו אחר המאמר NFS או SSHFS.
השתמשו ב-Samba כדי להצטרף לרשת Windows. כדי להגדיר את המחשב להשתמש ב-Active Directory לצורך אימות, קראו את אינטגרציית Active Directory.
ראו גם Category:Network sharing .
התקני קלט
סעיף זה מכיל טיפים פופולריים להגדרת התקני קלט. ראו Category:Input devices למידע נוסף.
פריסות מקלדת
מקלדות שאינן באנגלית או שאינן סטנדרטיות עשויות שלא לפעול כצפוי כברירת מחדל. הצעדים הדרושים להגדרת מפת המקשים שונים עבור המסוף הווירטואלי (console) ועבור Xorg, והם מתוארים ב-הגדרת מקלדת במסוף וב-הגדרת מקלדת ב-Xorg בהתאמה.
לחצני עכבר
בעלים של עכברים מתקדמים או יוצאי דופן עשויים לגלות שלא כל לחצני העכבר מוכרים כברירת מחדל, או שירצו להקצות פעולות שונות ללחצנים נוספים. הוראות ניתן למצוא ב-לחצני עכבר.
משטחי מגע של מחשבים ניידים
מחשבים ניידים רבים משתמשים בהתקני הצבעה מסוג "משטח מגע" (touchpad) של Synaptics או ALPS. עבור אלה, ודגמי משטחי מגע רבים אחרים, ניתן להשתמש בדרייבר הקלט של Synaptics או ב-libinput; ראו Touchpad Synaptics ו-libinput לפרטי התקנה והגדרה.
TrackPoints
ראו את המאמר TrackPoint כדי להגדיר את התקן ה-TrackPoint שלך.
אופטימיזציה
סעיף זה שואף לתקצר שיפורים, כלים ואפשרויות זמינות השימושיים לשיפור ביצועי המערכת והיישומים.
מבחני ביצועים (Benchmarking)
מבחן ביצועים הוא הפעולה של מדידת ביצועים והשוואת התוצאות לתוצאות של מערכת אחרת או לתקן מקובל באמצעות פרוצדורה אחידה.
שיפור ביצועים
המאמר שיפור ביצועים אוסף מידע ומהווה סקירה בסיסית על השגת ביצועים ב-Arch Linux.
כונני SSD
המאמר כונני SSD מכסה היבטים רבים של כוננים מסוג זה, כולל הגדרתם למקסום אורך החיים שלהם, למשל בעזרת TRIM.
שירותי מערכת (System services)
סעיף זה מתייחס ל-תהליכי רקע (daemons).
אינדקס קבצים וחיפוש
לרוב ההפצות יש פקודת *locate* זמינה כדי לשלוף ולהתחקות במהירות אחר קבצים. Arch Linux מספקת מספר חלופות, ראו locate לפרטים.
מנועי חיפוש שולחניים מספקים שירות דומה, תוך שילוב טוב יותר ב-סביבות שולחן עבודה.
מסירת דואר מקומית
הגדרת ברירת המחדל אינה מספקת דרך לסנכרן דואר. רשימה של סוכני מסירת דואר (MDA) זמינה במאמר שרת דואר.
הדפסה
CUPS היא מערכת הדפסה מבוססת תקנים בקוד פתוח שפותחה על ידי OpenPrinting עבור לינוקס. ראו Category:Printers למאמרים ספציפיים למדפסות.
מראה ויזואלי
סעיף זה מכיל התאמות עיצוב פופולריות לחוויית Arch אסתטית. ראו Category:Eye candy למידע נוסף.
גופנים (Fonts)
ייתכן שתרצה להתקין ערכת גופני TrueType, שכן רק גופני מפת סיביות (bitmap) שאינם ניתנים לגדילה כלולים במערכת Arch בסיסית. ישנן מספר משפחות גופנים לשימוש כללי המספקות כיסוי יוניקוד נרחב ואף תאימות מטרית עם גופנים ממערכות הפעלה אחרות.
שלל מידע בנושא ניתן למצוא במאמרים גופנים ו-הגדרת גופנים.
אם אתה מקדיש זמן משמעותי לעבודה מהמסוף הווירטואלי (כלומר מחוץ לשרת X), ייתכן שתרצה לשנות את גופן המסוף כדי לפרש ולשפר את הקריאות; ראו גופנים במסוף לינוקס.
ערכות נושא ל-GTK ו-Qt
חלק גדול מהיישומים בעלי ממשק גרפי עבור מערכות לינוקס מבוססים על ערכות הכלים GTK או Qt. ראו מאמרים אלה ואת מראה אחיד ליישומי Qt ו-GTK לרעיונות לשיפור המראה של התוכניות המותקנות שלך והתאמתן לטעמך.
שיפורי מסוף (Console)
סעיף זה חל על שינויים קטנים המשפרים את השימושיות של תוכניות מסוף. ראו Category:Command-line shells למידע נוסף.
שיפורי השלמה בלחיצת Tab
מומלץ להגדיר כראוי השלמת טאב מורחבת מיד, כפי שמוסבר במאמר של ה-מעטפת שנבחרה על ידך.
כינויים (Aliases)
יצירת כינוי (alias) לפקודה, או לקבוצת פקודות, היא דרך לחסוך זמן בעת השימוש במסוף. זה מועיל במיוחד עבור משימות חוזרות ונשנות שאינן דורשות שינוי משמעותי בפרמטרים שלהן בין הרצות. כינויים נפוצים לחסכון בזמן ניתן למצוא ב-כינויים ב-Bash, הניתנים להעברה בקלות גם ל-zsh.
מעטפות חלופיות
Bash היא המעטפת המותקנת כברירת מחדל במערכת Arch. מדית ההתקנה החיה, לעומת זאת, משתמשת ב-zsh עם חבילת התוסף grml-zsh-config. ראו רשימת מעטפות לחלופות נוספות.
תוספות ל-Bash
רשימה של הגדרות Bash שונות, חיפוש בהיסטוריה ומאקרואים של Readline זמינה ב-Bash/טיפים וטריקים.
פלט צבעוני
סעיף זה מכוסה ב-פלט צבעוני במסוף.
קבצים דחוסים
קבצים דחוסים, או ארכיונים, נפוצים מאוד במערכת GNU/Linux. הכלים של Tar הם מהכלים הנפוצים ביותר ליצירת ארכיונים, והמשתמשים צריכים להכיר את הסינטקס שלהם (חבילות Arch Linux, למשל, הן פשוט קובצי tar דחוסים ב-zstd). ראו ארכוב ודחיסה.
מחרוזת פקודה (Console prompt)
מחרוזת הפקודה (PS1) ניתנית להתאמה אישית במידה רבה. ראו התאמת מחרוזת פקודה ב-Bash או מחרוזות פקודה ב-Zsh אם אתה משתמש ב-Bash או ב-Zsh, בהתאמה.
מעטפת Emacs
Emacs ידועה כמציעה אפשרויות מעבר לחובות של עריכת טקסט רגילה, אחת מהן היא תחליף מעטפת מלא. עיינו ב-בעיות פלט צבעוני ב-Emacs לתיקון בנוגע לתווים משובשים שעשויים לנבוע מאפשור פלט צבעוני.
תמיכה בעכבר
שימוש בעכבר במסוף עבור פעולות העתקה-הדבקה יכול להיות מועדף על פני מצב ההעתקה המסורתי של GNU Screen. עיינו ב-עכבר לשימוש כללי (gpm) להנחיות מפורטות. обратите внимание, שניתן כבר לעשות זאת ב-מכווני מסוף בעזרת ה-לוח.
ניהול הפעלות (Session management)
שימוש במרבבי מסוף (terminal multiplexers) כמו tmux או GNU Screen, מאפשר להריץ תוכניות תחת הפעלות (sessions) המורכבות מלוחות וכרטיסיות שניתן לנתק כרצונך. כך כאשר המשתמש סוגר את הדמיית המסוף, מסיים את X, או מתנתק מהמערכת, התוכניות הקשורות להפעלה ימשיכו לרוץ ברקע כל עוד שרת מרבב המסוף פעיל. אינטראקציה מחודשת עם התוכניות דורשת חיבור מחדש (reattach) להפעלה.